מניפסט

עשר שנים אחרי צעדה עולמית לשלום ואי אלימות, התחזקו הסיבות שהניעו אותה, רחוק מלהצטמצם. אנו חיים בעולם בו חד צדדיות סמכותית צומחת. התפקיד היסודי של האו"ם בפתרון סכסוכים בינלאומיים מאבד כוח. עולם שזורם לעשרות מלחמות, שהושתק ברובו על ידי מידע שגוי. המשברים האקולוגיים ש- מועדון רומא לפני חצי מאה עם מיליוני מהגרים, פליטים ואנשים עקורים בסביבה שנאלצים לאתגר גבולות מלאי עוול ומוות. שם הוא נועד להצדיק מלחמות וטבח למחלוקות על משאבים נדירים יותר ויותר. שם ההתנגשות של "צלחות גיאו-פוליטיות" בין מעצמות דומיננטיות ומתעוררות מעלה מתחים חדשים ומסוכנים. עולם בו חמדנותם של פשיטת הרגל העשירה ביותר, אפילו במדינות מפותחות, כל ציפייה לחברת הרווחה. גלי ההתמרמרות שנוצרים בסופו של דבר מתמרנים ומייצרים תנועות מדאיגות של דחייה ושנאת זרים כלפי פליטים ומהגרים. בקיצור, עולם, בו הצדקת האלימות, בשם "ביטחון", מגדילה את הסיכון להסלמות צבאיות של פרופורציות בלתי נשלטות.

El האמנה בדבר אי-הפצת נשק גרעיני, מאז 1970 , רחוק מלהיפתח את הדרך להתפרקות מנשק גרעיני, היא איחדה את
כוחו של הרס המוני, והרחיב אפילו את מועדון המוות העולמי הראשוני עם חימוש גרעיני שנמצא כעת בידי ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת, ישראל, הודו, פקיסטן ורפובליקת קוריאה. כל זה מסביר מדוע ועדת מדעני האטום מציבה את המדד הנוכחי (שעון יום הדין) כמו הסיכון הגלובלי הגדול ביותר חי משבר הטילים של קובה ב1962.

היום, מצעד עולמי לשלום ולאלימות, הוא הכרחי מתמיד. הוא מתוכנן לצאת ממדריד באוקטובר 2 של 2019 כדי לצלצל לכל היבשות, עד מרץ 8 של ה- 2020 שיסיים במדריד. היא תקדם חינוך באי אלימות ותאגד את התנועות שסביב העולם מגנות ומקדמות את
דמוקרטיה, צדק חברתי וסביבתי, שוויון מגדרי, סולידריות בין אנשים וקיימות החיים על פני כדור הארץ. מרץ המבקש להראות ולהעצים את התנועות, הקהילות והארגונים הללו, בהתכנסות עולמית של המאמצים ליעדים הבאים: